שיתוק מוחין ללא הסבר רפואי – מום מולד או רשלנות בלידה?

מקובל לחשוב כי שיתוק מוחין הוא שם של מחלה, אך למעשה מדובר במונח כללי המתאר מספר הפרעות נוירולוגיות הנוגעות כולן לפגם בהתפתחות המוחית. התופעה אמנם אינה שכיחה ועומדת על כ-3 ילדים מתוך אלף, אך איתורה המוקדם יכול להיטיב עם מצבו של הילד ולעתים אף למנוע את התרחשותה.

לעתים ניתן לזהות שיתוק מוחין עוד במהלך ההריון, אך התרחשות הנזק יכולה להתבצע גם במהלך הלידה ואף אחריה. על כן, פעמים רבות ההורים כלל אינם מודעים לפגיעה, ומתוודעים לה רק עם התפתחותו האיטית של התינוק. הסימפטומים יבואו לידי ביטוי במלואם בדרך כלל עד שהילד הפגוע יגיע לגיל 3, והם כוללים תפקוד מוטורי לקוי, הפרעות בשווי משקל, בזחילה והליכה.

היקף הנזק משתנה ממקרה למקרה, ותלוי בעוצמת הפגיעה המוחית ובתופעות הנלוות לו, כמו למשל הפרעות ראייה ופיגור שכלי.

 

עוולת הרשלנות

על מנת לבסס את הטענה המשפטית של רשלנות רפואית, על התובעת להוכיח כי התקיימו ארבעת האלמנטים של עוולת הרשלנות:

  • התרשלות
  • חובת זהירות (מתקיימת תמיד ביחסי רופא-מטופל)
  • נזק
  • קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק

בפועל, על מנת להוכיח כי הרופא התרשל, יש להראות כי לא פעל בהתאם לסטנדרט "הרופא הסביר" המצופה ממנו, למשל בכך שפעל בניגוד לנהלים מקובלים, לא ביצע פרוצדורה מקובלת או ביצע פרוצדורה שלא הייתה נחוצה.

חשוב להבין כי לא כל התרחשות של נזק מקימה זכות תביעה. למשל, כאשר הנזק הוא סיכון ידוע ובלתי נמנע, ולא ניתן להצביע על קשר בין פעולותיו של הרופא לבין התרחשות הנזק. באופן דומה, במקרים בהם הרופא אכן התרשל אך למטופל נגרם נזק בלתי צפוי, שלא בעקבות ההתרשלות, לא מבוססת עוולת הרשלנות.

 

מום מולד

שיתוק מוחין יכול להגרם באופן טבעי, ללא רשלנות מצד גורם רפואי. בין הגורמים הנפוצים לשיתוק מוחין אצל תינוקות:

  • לידה מוקדמת (פגות).
  • משקל הלידה של העובר נמוך במיוחד.
  • האטה בגדילה התוך רחמית שמקורה בבריאות האם.
  • זיהומים תוך רחמיים.
  • מחלות שלקתה בהן האם במהלך ההריון (למשל, דלקת קרום המוח).

הרופא המטפל אינו הגורם לכך שילד נולד עם שיתוק מוחין בהינתן אחד מהגורמים לעיל, אך יחד עם זאת, יש מקום לבחון היטב את נסיבות המקרה הקונקרטי, ולהחיל את מבחן "הרופא הסביר": האם ניתן לומר, ברמת ודאות גבוהה, כי כל רופא סביר אחר יכול היה לזהות את מצבי הסיכון הללו מבעוד מועד ולהעניק טיפול מניעתי שהיה משנה את פני הדברים?

חשוב להדגיש, כי לא תמיד ניתן לאתר את גורמי הסיכון במהלך ההריון. עם זאת, אם ניתן יהיה להוכיח שבמהלך ההריון, תוצאות בדיקותיה של האם או של העובר העלו סימנים מחשידים אשר יכלו להצביע על שיתוק מוחין, ייתכן שיהיה ניתן לתבוע את הרופא ואת בית החולים בגין רשלנות.

 

רשלנות רפואית בלידה או אחריה

התרשלות של הרופא או הצוות במהלך הלידה עצמה, יכולה להזיק לעובר ולגרום לו שיתוק מוחין:

  • אי זיהוי או השתהות בטיפול במצוקה נשימתית של העובר במהלך הלידה עלולים למנוע אספקת חמצן למוחו למשך פרק זמן קריטי, וכתוצאה מכך לשיתוק מוחין.
  • ביצוע לידת ואקום / מלקחיים באופן רשלני עלולה להפעיל לחץ על גולגולת התינוק, וכתוצאה מכך לנזק מוחי.
  • במקרים בהם מדובר בעובר גדול במיוחד, יש להפנות את היולדת לניתוח קיסרי ולא לנסות ליילד בשיטה הרגילה. החשש המרכזי הוא שבלידה וגינאלית ייווצר מחסור באספקת חמצן למוחו של העובר, ובנוסף קיים חשש למומים גפיים.

למרבה הצער, לעתים גם במקרים שההריון היה תקין והלידה התנהלה בצורה תקינה, מתברר עם הזמן שהילד לוקה בשיתוק מוחין. במקרים אלו, חשוב לבחון את השתלשלות האירועים לאחר הלידה, במהלך התאוששות התינוק בבית החולים, אשר יכלו לגרום לשיתוק מוחין:

  • חבלה בראש התינוק כתוצאה מנפילה מידיו של איש צוות רפואי.
  • רשלנות באבחון חום, זיהום או מחלה אצל התינוק לאחר הלידה.
  • טיפול לקוי בתינוק לאחר הלידה הכולל הזנה לא מספקת או השתהות בתגובה לאירוע רפואי.

 

סיכום

רשלנות רפואית במעקב אחר ההריון, במהלך הלידה ואחריה, עלולה להותיר נזק בלתי הפיך אצל התינוק שזה עתה נולד. באמצעות התחקות אחר סדר האירועים וחקירה מעמיקה של הנסיבות ושל הגורמים המעורבים, ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות נגד הרופא, הצוות ובית החולים.

בעבור גרימת שיתוק מוחין, לרוב יוענקו פיצויים נדיבים שמטרתם להקל במעט על הניזוק ובני משפחתו אשר ייאלצו להתמודד עם השלכות הרשלנות למשך שארית חייהם. הטיפול בילד עם שיתוק מוחין מצריך מעטפת רחבה של גורמים טיפוליים, מכשור רפואי ותרופות.

הורי הילד יוכלו לתבוע בשמו של הילד שנפגע בגין "הולדה בעוולה", וזאת עד לתקופה של 7 שנים מיום היותו בגיר, דהיינו עד הגיעו לגיל 25. במסגרת התביעה ניתן לתבוע פיצויים בעבור פגיעה באוטונומיה, אובדן כושר השתכרות, עוגמת נפש, כאב וסבל.

אם ילדכם אובחן בשיתוק מוחין, ייתכן שמקור בהתנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי במהלך ההריון, הלידה או ההתאוששות, וכי אתם זכאים לפיצויים. במקרים אלו, לרוב יוענקו פיצויים נדיבים שמטרתם להקל במעט על הניזוק ובני משפחתו המתמודדים עם השלכות הרשלנות למשך שארית חייהם. הטיפול בילד עם שיתוק מוחין מצריך מעטפת רחבה של גורמים טיפוליים, מכשור רפואי ותרופות. אם כן, ניתן לתבוע פיצויים בעבור פגיעה באוטונומיה, אובדן כושר השתכרות, עוגמת נפש, כאב וסבל.

 

מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה לתביעות מסוג זה, אשר יוכל להעריך את סיכויי הצלחת התביעה שלכם.

אמנם אין באפשרות הבאים בשערי בית החולים למנוע לחלוטין אפשרות שהצוות הרפואי יתרשל וייגרם להם נזק, אך ניתן לנקוט באמצעי זהירות שיכולים לסייע לצמצם את הסיכון, לדוגמה:

  • בהינתן ספק, לקבל חוות דעת נוספת לגבי שיטת היילוד שהמליץ הרופא המטפל.
  • לספק לצוות בית החולים כל מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית שיכול להיות רלוונטי.
  • לגלות ערנות וליידע את הצוות אודות תסמינים בלתי שגרתיים כמו כאבים חזקים, דימומים וכו'.

מנתחים

אולי תאהבו גם את: